הורות עם משמעות

 בנגיעות עדינות - ולפעמים פחות - הצלחתי שוב להרגיש את האמא שאני, שקצת נעלמה לי בתוך היום יום, ההתעסקות עם הדברים שפחות - להעיר לבית ספר, להכין אוכל, לנקות, לאסוף, חוקים וגבולות ומקלחת וחובות... כל זה לפעמים שם בצד את זו שכל מה שהיא רוצה זה לתת אהבה אין סופית לגוזלים שלה, לאהוב אותם, לחבק, לתמוך, להקשיב, להדריך ובעיקר בעיקר להיות וכל פעם שיצאתי מהחדר אחרי כוס תה טובה הרבה מילים ולרוב גם דמעות משהו זז ונתן עוד קצת מקום לאמא הזאת שכל מה שהיא רוצה זה לאהוב. תודה ליהי יקרה, על תהליך של תמיכה ואהבה 

אמא שליוויתי אותה

 "חיוך של ילד, חיוכים של משפחה כשיוצאים מהבית בבוקר, כי היום שלהם התחיל כל כך טוב, מלא בכבוד ועידוד, שיתוף פעולה, הקשבה, עזרה הדדית... הכל במסגרת של גבולות ברורים, בלי צעקות, ריבים ומתחים- בשמחה, כמשפחה. לצאת ככה מהבית, לצאת לדרך בסוף הקורס, רגועים, חושבים, שמחים ומעודדים, אנחנו והם. ממשיכים לחלק הנפרד של יומנו, בהמתנה שמחה להמשך שיבוא, לאחה"צ, לימים, לשבועות ולשנים, עם כיסים מלאי השראה, הבנה, כלים וכוחות למלא את תפקיד חיינו, לעצב את עתידם כאנשים שלמים, שמחים בחלקם ובעצמם. חלק ממשהו חזק ובטוח- המשפחה שלהם. תודה היא מילה קטנה מדי לדבר כל כך גדול שנתת לנו" 

זוג הורים שהשתתפו בקבוצה

 "למדתי על עצמי שאני יכולה אחרת, בסבלנות ובאהבה. אני יכולה לסמוך, אני האשה האחראית. היא רק מחכה לאהבה, היא רוצה קרבה וכייף ופחות נוקשות. בנקודת מבט שונה הכל יכול להתהפך, הקשר שלנו יכול להיות מה שחלמתי." 

אמא שליוויתי באופן אישי ואוהב

 "ליהי יקרה, חוויה של פעם בחיים, שהשאירה טעם מתוק של עוד. מסע של למידה על עצמי ועל משפחתי בתוך מרחב מכיל ומקבל. ההנחייה שלך רואה את כל אחד ואחת מהנוכחים ומסייעת לקלף שכבות ולהעמיק כל אחד/ת לנפשו/ה. תודה על מסע שעזר לי לדייק את ההורות שלי, את הצרכים שלי, של בנותיי ולאפשר לעצמי חמלה עצמית וקבלה" 

הגר מיכאלי- פרדס- חנה

 חוזרת שנה אחורה, אולי קצת יותר... למפגש הראשון באנו להדרכת הורים.. דברים שבבית, גבולות, מבחנים, יש סמכות, אין סמכות מה לעשות??? רצינו תשובות,"הוראות הפעלה" משהו שקצת יקל על השיגרה ואז פגשנו את ליהי... ישבה מולנו, מאוד רגועה, קצת במקום אחר.. הפרדה היא רצתה לשמוע הכל ולרדת לתוך הפרטים, להבין באמת מה קורה אבל לא רק בחוץ, לא רק מי אמר למי אלא מה קורה לי בפנים... איך הרגשתי, מה אמרתי, מה גרם לי ולאן זה לקח... בצעדים קטנים ועם המון זהירות קילפנו קליפות, לאט לאט הכעס זז הצידה ופינה מקום לכאב, החוסר אונים שינה את גודלו ונתן מקום לחמלה בכל פעם מחדש משהו ברגשות הקשים התחיל תנועה, לאט לאט האהבה שהייתה שם תמיד הרשתה לעצמה לתפוס יותר מקום, להיות בנוכחות גדולה יותר אין טוב או רע, לעשות כך או כך יש אותנו, יש אותם ויש את הקשר שבנינו, והשאר.. השאר יעבוד סביב הקשר. 

זוג הורים מתוק במיוחד

 עידו נולד ואני התחלתי לרוץ בכל הכוח. לרוץ ולרוץ ופתאום- נגמר לי הכוח. אחרי שנה של אימהות טוטאלית ואינטנסיבית, הנקה מלאה, לינה משותפת, כמעט בלי להפרד ליותר משעה.... נגמרתי. הגעתי לליהי דרך פוסט אנונימי בשוות שהשורה התחתונה שלו הייתה- החיים שלי כרגע כל מה שרציתי, ביקשתי ובחרתי לעצמי, למה לא טוב לי ? ההרגשה שכולן מצליחות לג'נגל ואני איכשהו עם תינוק כולה בן שנה, אבודה, עצובה ומבולבלת. דרך פגישות שבועיות, ברגישות ועדינות ליהי עזרה לי לדייק את עצמי, את האמא שאני רוצה להיות. אני מרגישה שהמפגשים השבועיים עזרו לי להרגיע איזה קול פנימי ביקורתי, להשלים עם כעסים עצמאיים שאני סוחבת איתי עוד מההריון והלידה. מאמינה שעוד נפגש בעתיד בתחנות הבאות שהאימהות שלי תביא איתה. 

אמא שהגיעה לריפוי באמהות שלה

 "ממליצה באהבה על ליהי- מדריכת הורים בחסד שנותנת המון אור וזוויות ראיה חדשות על החיים, על מערכות היחסים בבית, על סיטואציות שכולנו חווים. קבוצת הורים שנותנת תמיכה הכלה והבנה. ממליצה לכל מי שרוצה לעבור תהליך הורים קבוצתי שיכול לתמוך בתהליכים הוריים שאתם עוברים וללמוד עוד על עצמכם. " (דניאל גרינר) 

 לפני שבוע השווה והמקסימה הזאת Lihi Shimi-regev פירסמה פוסט על דרמה שלה עם הבת המתבגרת שלה. תוך כדי קריאה חשתי הזדהות וכשהגעתי לסוף הפוסט וראיתי הזמנה לטיפול במתנה מיד קפצתי ראש והופ הגעתי אליה. לא אכנס לפרטי הענין אבל רק אומר שהמתבגרת הפרטית שלי (שהיא כבר ממש גדולה 21) לא בתיקשורת איתי כבר שנה עוד מעט. היתה דרמה בבית שאחריה היא בחרה לעזוב. ומאז אני מנסה לאחות את הקרע, להזכיר לה שאני אוהבת אותה ושתמיד יש לה בית ואהבה גדולה כאן, להרפות במידת האפשר ולשחרר את האגו במלואו. עבודה קשה ומתישה. ובכל יום אני מצפה שיקרה הנס. תודה לך Lihi Shimi-regev אהובה ונהדרת שעזרת לי לדייק, להתמקד ולראות את התמונה הגדולה. בתוך ההורות אנחנו לעיתים שוכחות שיש תמונה גדולה שלא תמיד אפשר לראות או להבין כשאנחנו עם הראש בתוך הסיטואציות של החיים. לוקחת מהזמן הזה עם ליהי את הדיוק שבין תפקיד האמא לבין ה"חברה" המגניבה הזאת שנהייתי לביתי. את הדיוק שבתפקיד העצום הזה - אמא. שמגיע גיל שבו אני לא אותה האמא שהייתי לבת שלי כשהיתה קטנה והזדקקה לי כדי שאתווך לה את העולם / אציל אותה / אעזור לה ועוד... ועכשיו התפקיד האימהי שלי קיבל תפנית חדה. היא כבר לא ילדה שזקוקה לאמא שתישמור עליה ותלמד אותה אלא אמא אחרת שיודעת לשחרר ולסמוך שהיא תשתמש בכלים שנתתי לה במשך כל שנות ילדותה. מודה על הזכות להיות אמא וללמוד בכל פעם שיעור חדש מאתגר ומצמיח. תודה לך ליהי יקרה. את נהדרת ואין עליך. תודה לילדה האהובה והרחוקה שלי שהיא מלמדת אותי באדיקות ולא מרפה 😘 ממליצה לכל האימהות להפנות זמן לשיחה, התבוננות ושיקוף על ההורות. עדי גיא מגן, מושב מאור 

 "ליהי אהובה, וואו! אחרי המפגשים שלנו מרגישה שהתקרבתי. התקרבתי לאמא שאני, לאמא שאני רוצה להיות, להורים אוהבים ואהובים אחרים. כמה חום, קבלה, כוונה ומודעות קיבלתי. תודה שהחזקת את המרחב שהפך להיות מקום מוגן ומרחיב לב כל כך. אוהבת אותך, מודה לך" 

אורלי שטרים פרדס- חנה

 "ליהי אהובה, איזו זכות, להיות חלק ממרחב שבו אפשר לומר הכל! ולדעת שזה בסדר. ולא רק שזה בסדר, אלא שעוד א.נשים מרגישים בדיוק כמוך. ושיש מי שמשקפת את החוויה העוצמתית, העצומה, המרגשת ולעיתים הקשה מנשוא של להיות הורים. תודה שאפשרת את המרחב הזה. תודה על העיניים הטובות, על המילים החכמות, על הכנות והחכמה, על מי שאת. אוהבת ומוקירת תודה. 

מוראג רובננקו דיין- פרדס- חנה

 "תחושת ההודיה חדשה לי יחסית. לא העובדה שמוקירת תודה, אלא החיבור למה שזה עושה לי בגוף לפני כמעט שבועיים, נסתיימה לה קבוצת נשים מהממת שזכיתי לקחת בה חלק, בהנחייתה של ליהי עיניים טובות היה הטייטל שלה, וזה לגמרי ממצה את מה שעשינו שם. איזה כיף לפרגן, מקווה שתזכו גם אתן, להנות מהמתנות שלה. ליהי, את משהו מיוחד.... במפגש האחרון אמרת שהקבוצה זה אנחנו (מוריה, עינת ואני) ואת רק תמכת. אז אומנם היינו המרכז, אבל הקבוצה לא הייתה אותו דבר בלעדייך. יש לך יכולת ליצור מרחב מאפשר ואינטימי. קסם, שתומך באחרים להפתח ולשים את ליבם בחוץ, חשוף. נתת ביטחון, חום, אהבה, הכלה. גמישות ומקום למה שעולה ובאיזה נפח שזה דורש (גם אם על חשבון תרגילים שהבאת). תודה על התחושה שאנחנו יכולות לבוא בדיוק כמו שאנחנו, ועל הרבה דוגמה אישית, בעיקר לזה שכולנו אנושיות, כולנו טועות לפעמים, כולנו לא תמיד מווסתות ובשליטה. השם של הקבוצה כל כך מדוייק ומורגש שזו המטרה - לעצמנו ומול הילדים שלנו. תודה על מי שאת. על החיבוקים, האהבה שנוטפת מהמבט שלך והמילים העוטפות. תודה על מה שאת עושה, זה לא מובן מאליו, לשחרר את המקום של "מדריכת הורים" שאומרת איך נכון להתנהל בכל מצב, ולעבור למקום מקשיב, מכיל, ובעיקר מאפשר צמיחה אישית. תודה גם שזרמת איתי ליער ואיפשרת לי לזרוח שם (ואיזו חוויה מטורפת וחד פעמית הייתה לנו יחד). אוהבת אותך, ומעריכה מאד. שמחה שפגשתי בך, ושהקורס הגיע בתזמון מדוייק לחיים שלי מאחלת, שתמשיכי להצמיח אנשים והורים שרואים את הטוב. באמת שזה משנה עולמות. שתתפתחי ותרגישי בכל יום הגשמה עצמית. שגם לך כאמא תהיה נחת ושלווה." 

גל טל - פרדס- חנה

 הגעתי לליהי אחרי מספר שנים בהם הרגשתי חסרת אונים מול התמודדויות שונות של הבת שלי עם חברות בבית הספר. חשתי הזדהות עמוקה ודאגה ענקית. בשלב מסוים הבנתי שלא אוכל לשנות את המציאות והדרך הטובה ביותר לעזור לביתי היא לעבור דרכי. המפגשים עם ליהי עזרו לי להבין מה מדאיג אותי כל כך ? מה זה הכאב הגדול שמציף אותי ומשתק אותי ? לאט לאט הצלחתי לייצר הפרדה בין החוויות האוביקטיביות שלה ובין העולם הפנימי שלי. כשהצלחתי לעשות זאת , יכולתי להיות משענת תומכת לבת שלי וללוות אותה בדרך מבלי להתפרק. ליהי ב"עיניים הטובות" שלה הצליחה לאפשר לי מקום מדויק , מקצועי , תומך , מאמין ומאפשר לשים על השולחן את כל ה"שדים" מהעבר. אני מודה לה על כך מאוד מאוד. אני מודה גם לעצמי על האומץ להכיר בכך שלא הבת שלי זקוקה לעזרה אלא אני עצמי ודרכי גם הריפוי שלה יגיע . מי יתן ודרך פרסום זה תהייה עוד אמא אמיצה שתגיע לליהי ותעניק לעצמה ולמשפחתה מתנה משנת חיים. תודה ליהי על הכל 

ירדן אטיאס יוקנעם

 המלצה על הליווי האישי של ג'ואנה ואורי 

ג'ואנה ואורי  |  לחצו כאן לפצייה